הנושא: המתת חסד- ניתוח מחקרי עמדות בני משפחה, מטפלים אחיות ועובדים סוציאליים
מס'מלים: 14204
מס' מקורות: 62
ביבליוגרפיה מוערת עדכנית לשנת 2012

מבוא
א. הצגת הבעיה
ב. השאלה הנבדקת
ג. השערות הבדיקה
ד. השיטה
סקירת ספרות
א. הגדרות
ב. זכותו של אדם להיות אדון לגופו
ג. זכותו של החולה "למות בכבוד"
ד. המחלוקת לגבי המתת חסד
ה. נימוקים עיקריים להצדקת האויתנזיה (הסבילה)
ו. צוואה בחיים
ז. סוגיית המתת חסד במדינות שונות
ח. סוגיית המתת חסד בישראל
ט. בעיות מוסריות בסוגיית האויתנזיה
י. השקפת היהדות על המתת חסד
יא. עמדות ויצירתן- מסגרת תיאורטית
יב. סיכום סקירת הספרות
השיטה
א. השאלה הנבדקת
ב. השערות הבדיקה
ג. שיטת המחקר
ד. כלי המחקר/שדה המחקר
ממצאי מחקרים
א. ממצאי לגבי השערה 1 - עמדות בני משפחה לגבי המתת חסד
1. השקפותיהם של זקנים ישראלים ובני משפחותיהם ביחס להמתת חסד
2. עמדותיהם של קשישים ובני משפחותיהם בנושא הפסקת החיים
3. עמדות לאורך-זמן של בנים להורים סופניים כלפי המתת חסד להוריהם
4. עמדות בני דורות שונים כלפי המתת חסד
5. עמדות סטודנטים לגבי בחירתו האוטונומית של היחיד לגבי טיפול רפואי
6. אמונות של בני-משפחה כלפי החלטות לגבי הארכת חיים או סיומם
ב. ממצאים לגבי השערה 2 - עמדות מטפלים לגבי המתת חסד
1. עמדותיהן של אחיות מיילדות כלפי המתת חסד אקטיבית
2. עמדת אחיות כלפי המתת חסד
3. עמדותיהן של אחיות אונקולוגיות ואחיות אחרות כלפי המתת חסד פעילה
4. עמדות בקרב עובדים סוציאליים כלפי המתת חסד
5. חשיפת חוויותיהם ודעותיהם של עו"ס בכל הנוגע לנושא המתת החסד
6. עמדות סטודנטים לסיעוד, כלפי המתת חסד
7. עמדות ונכונות סטודנטים למקצועות טיפוליים להשתתף בהמתת חסד
דיון
א. דיון לגבי ממצאי השערה 1
ב. דיון לגבי ממצאי השערה 2
סיכום
ביבליוגרפיה
תקציר
א. הצגת הבעיה
הבעיות המוסריות, הרפואיות, ההלכתיות והמשפטיות הקשורות לחולה הנוטה למות, המכונה גם חולה סופני (terminally ill patient), או חולה בסוף ימיו (end-of-life patient), הן מהקשות ומהנידונות ביותר בתחום הרפואה המודרנית. הדילמות ביחס לחולה הנוטה למות נוגעות באופן אישי וישיר כמעט לכל אדם, בין אם הדבר נוגע להחלטות בסוף חייו-הוא, או שהדבר נוגע להחלטות בסוף חייהם של מי מיקיריו. במיוחד קשה סוגיה זו בגין העובדה שמדובר בהחלטות גורליות של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו.

מאז ומעולם היו הגישה והיחס לחולה הנוטה למות מן הבעיות המוסריות הבולטות ביותר בתחום הרפואה. אכן, בשנים האחרונות הפכה הבעיה של החולה הנוטה למות להיות אחת הבעיות המוסריות-רפואיות החמורות ביותר, והיא מעוררת ויכוחים סוערים בכל חלקי הציבור ובכל רחבי העולם.

מספר סיבות חברו יחדיו בשנים האחרונות, וגרמו להחרפה ניכרת בבעייתיות המוסרית של נושא זה: (מבוא להצעת החוק חולה הנוטה למות 2005)

הקידמה האדירה בידע המדעי-רפואי ובאמצעים הטכנולוגיים הביאה להארכת תוחלת החיים הממוצעת באופן משמעותי. יתר על כן, הקידמה הטכנולוגית והרפואית מאפשרת כיום להאריך חיים בשלבים סופניים בתנאים ובמצבים שבעבר היו בלתי אפשריים. דא עקא, הארכת החיים לא תמיד מביאה לשיפור מקביל באיכות החיים, ולפעמים סובלים הנותרים בחיים מהפרעות קשות בתיפקודי איברים שונים, כאבים פיזיים, תיפקוד שכלי לקוי, וסבל גופני ונפשי חמור.
המהפך המוסרי ביחסי חולה-רופא, מגישה פטרנליסטית, שעל פיה הרופא הוא המחליט מה טוב לחולה ופועל בהתאם להבנתו בלבד, לגישה אוטונומיסטית, שעל פיה החולה הכשיר הוא המחליט עבור עצמו, במסגרת מגבלות רפואיות, חוקיות ומוסריות, ולפיכך נדרשת הסכמתו המודעת לכל הליך טיפולי-רפואי.
האנשים המעורבים בטיפול בחולה הנוטה למות הם רבים, והם בעלי רקע תרבותי והשקפתי שונה, ולפיכך הם מייצגים דעות שונות ביחס לשאלה מה ראוי לעשות לחולה הסופני, ומה בלתי ראוי לעשות לו.
הציבור בכללותו מעורב כיום במידה רבה יותר בבעיות המוסריות הנוגעות לרפואה בכלל ולנוטה למות בפרט. דבר זה בא לידי ביטוי, בין השאר, במעורבות תקשורתית, משפטית וחקיקתית.
המשאבים המוגבלים ברפואה שאינם מאפשרים לתת את כל הטיפול הרפואי האפשרי לכל נזקק משליכים גם הם על הבעיות המוסריות הנוגעות לחולה הנוטה למות, ומהווים לעתים אחד השיקולים בתהליך קבלת ההחלטות ביחס לחולים אלו.
הדילמות הקשורות בנושא זה הן רבות ומורכבות, וניתן למצוא צידוקים פילוסופיים, משפטיים ודתיים כמעט לכל כיוון של חשיבה ופעולה. הגישה המעשית לחולים הנוטים למות בישראל משתנה ממרכז רפואי אחד למשנהו, ממחלקה אחת לאחרת, ולעתים מרופא אחד לחברו. הנוהג היישומי בישראל ביחס לחולים הנוטים למות לא נחקר, והוא בוודאי איננו אחיד. על כן, מבחינה חברתית ולאומית יש להגיע לפתרון מוסכם על ידי מציאת קונסנסוס במכנה-משותף הרחב ביותר, תוך איזון בין הערכים המנוגדים שביסוד תהליכי קבלת ההחלטות בנושא הנידון. בישראל, יש צורך ייחודי להגיע להסכמה על בסיס מערכת ערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
המערכת המשפטית אינה יכולה שלא להתייחס לשינויים מרחיקי לכת במדע הרפואה ולבעיות המתעוררות מחמת השינויים הללו. (כרמל, 2002; כהן-אלמגור, (עורך), 2002; כהן-אלמגור, 2002; שטיינברג, 2002)
לאחרונה היו משפטים תקדימיים בערכאות הגבוהות ביותר בארה"ב, באנגליה ובישראל אשר הגיעו להחלטות שונות וסותרות.
מגמה שונה וחלוצית התפתחה בהולנד. ( Cohen-Almagor, 2001; Cohen- Almagor, 2002; Cohen-Almagor, 2002).
לאחרונה הסתמנה פשרה שהיא מעין השלמה עם המתת חסד סבילה (פסיבית), תוך כדי התנגדות נמרצת לעשייה פעילה (אקטיבית). העובדה שהחברה מסכימה לוותר על השימוש במשאבים הטכנולוגיים האדירים העומדים לרשותה, מתוך ידיעה ברורה שכתוצאה מכך החולה ימות, משמעותה שהחברה רוצה במותו (כפי שגם רוצה החולה), אך איננה מוכנה לפעול באופן מעשי אקטיבי להשגת מטרה זו - בעוד החולה המבקש את נפשו למות אינו מסוגל בדרך כלל להשיג את מבוקשו בכוחות עצמו. (כרמל, 2002; כהן-אלמגור, (עורך), 2002; כהן-אלמגור, 2002; שטיינברג, 2002)
ניסיונות חקיקתיים ומשפטיים לפתרון הדילמה הזו בעבר לא הגיעו לכלל הבשלה ויישום אולם בשעה טובה ומוצלחת ביום 7.12.2005 עבר בקריאה שלישית בכנסת ישראל "חוק חולה נוטה למות", בתום שש שנות דיונים, תוך עקיפת מכשולים הלכתיים; בו החולה יוכל למסור את בקשתו להימנע מטיפול מראש, או להסמיך מיופה כוח. מתוך העיתונות .2005 7/8.12
ב. השאלה הנבדקת

מהם עמדותיהם של בני משפחה ומטפלים (אחיות ועובדים סוציאלים) כלפי המתת חסד?
ג. השערות הבדיקה

1. יימצא כי לבני משפחה עמדות חיוביות להמתת חסד לגבי חולה סופני בן משפחתם.
2. יימצא כי לעובדים במקצועות הטיפול עמדות חיוביות להמתת חסד לגבי מטופל חולה סופני.
ד. השיטה

1. סקירת ספרות שתעסוק בהיבטים מוסריים משפטיים ומעשיים לגבי אויתנזיה- המתת חסד.

2. הצגת ממצאי מחקרים במטרה לבדוק את עמדותיהם של בני משפחה ומטפלים כלפי המתת חסד. דיון בממצאים וסיכום בו יובא בין היתר תפקידו של העו"ס לטיפול בסוגיה הנדונה.