|
סקירה נרחבת על שביעות רצון בעבודה |
|
מספר מלים 12000 |
|
מספר מקורות מינימום- 100 |
|
שנת פרסום- 2011 |
|
א. מהי שביעות רצון |
|
ב. הקשר בין משתנים אישיים ובין רמת שביעות הרצון |
ג. הקשר בין שביעות רצון לבין שיבושים בעבודה |
|
ד. הקשר בין "סביבת העבודה" לבין משתני רווחה |
|
ה. תמצית מחקרים לגבי המשתנה שביעות רצון העובד |
|
1. מחויבות לארגון, שחיקה ושביעות רצון בקרב עובדים |
|
2. מידת האמון שעובד רוחש למנהלו |
|
3. השתלבות בעבודה ותפיסת מקצוע ההוראה |
|
4. שביעות רצון גלובלית בעבודה |
|
5. אי בטחון תעסוקתי ועמדות כלפי העבודה |
|
6. תחושת עומס-יתר, שחיקה ושביעות-רצון מן העבודה |
|
7. תהליך הסוציאליזציה הארגונית של עובדים |
|
8. מימדים שונים של שביעות רצון בעבודה |
|
9. לחץ ושביעות רצון בעבודה |
|
10. לחץ ושחיקה |
|
11. אסטרטגיות להתמודדות עם המאבק על עבודות הבית |
|
12. האינטליגנציה הרגשית בסביבה תעסוקתית |
|
13. כוחם של סביבת עבודה והנחות לגבי שוק העבודה |
|
14. השפעת ההשתייכות על השתלבות בעבודה |
|
15. השפעת האינטליגנציה רגשית על עמדות |
|
16. תדמית הארגון ופוליטיקה נתפסת של מקום עבודה |
|
17. הקשר בין הפער של הרצוי למצוי בכל הנוגע לקוד האתי ושביעות רצון |
|
18. השפעת שביעות הרצון על המקצועית |
|
19. מוביליות פנימית מרצון בעבודה |
|
|
|
תקציר |
|
א. מהי שביעות רצון |
|
נהוג להגדיר שביעות רצון כמידה בה נוקטים העובדים בגישה חיובית כלפי עבודתם זוהי, למעשה, תגובה רגשית הנוצרת בעקבות הערכת האדם את עיסוקו. |
|
הדגיש, כי על אף העובדה שכמות המחקרים שפורסמה בנושא היא רבה, עדיין הממצאים מעורפלים ואף סותרים לפעמים - יש להניח, כי הקושי בהגדרות מדויקות נובע מהגישות המחקריות השונות המשתנות לעיתים, מהבדלי תרבות ואף מדיסיפלינות שונות העוסקות בנושא. |
|
קופלמן הגדיר שביעות רצון כמידה בה נוקטים העובדים בגישה חיובית כלפי עבודתם. זוהי למעשה תגובה רגשית, הנוצרת בעקבות הערכת האדם את עיסוקו. |
|
מאסלו בנה סולם צרכים כתשתית להבנת העומד ביסודם של תחושות הביטחון, הסיפוק ושביעות הרצון בעבודה. מאסלו סבר, כי אפשר לראות בעבודה רצף של מניעים הסדורים כשלבים בסולם - סיפוק השלב הראשון בסולם מאפשר מעבר לשלב הבא וכך עד השלב האחרון: |
|
שלב א' - צרכים פיסיולוגיים - צרכים בסיסיים לקיום: רעב, צמא, מין, שינה וחום. |
|
שלב ב' - צורכי ביטחון - השאיפה והחיפוש אחר תחושת ביטחון קביעות וסדר, הן במישור האישי והן במישור העבודה. |
|
שלב ג' - הצורך בשייכות - האדם שואף להשתייך למשפחה, לחברה, לקבוצה וכדומה; ישנו בו צורך לבנות קשרים עם בני אדם ולזכות באהדה, בחום ובאהבה. |
|
שלב ד' - הצורך בהערכה ובכבוד - השאיפה להערכה ולכבוד, הרצון לזכות בהישגים ובמוניטין ולהראות כמועיל לחברה. |
|
שלב ה' - הצורך בהגשמה עצמית - שיאו של הסולם הוא הצורך בהגשמה, בהתפתחות אישית, בביטוי עצמי ובמימוש הפוטנציאל. |
|
מאסלו הדגיש, כי סיפוק הצרכים בכל שלב הוא חיוני לצורך מעבר תקין ובריא לשלב הצרכים הבא, לעיתים אפשרית הקפיצה על פני שלב כלשהו, אך כאשר הצרכים הבסיסיים ביותר אינם באים על סיפוקם הם הופכים למניע הדומיננטי המכתיב את התנהגותו של האדם. לדעתו של מאסלו, צורך שסופק במלואו מאבד עם הזמן מכוחו ואינו יכול לשמש עוד כמניע או כאתגר בעבודה. חשוב עוד לציין, כי האופן בו מסופקים צרכים (באופן ממושך, מועט, התעכבות ארוכה בשלבים מסוימים) הוא אינדיבידואלי ותלוי בטבעו של האדם. |
|
הרצברג הציע מודל שונה. לדעתו, ישנם שני מימדים בבסיס עמדתו של אדם כלפי עבודתו. האחד הוא הרצון להימנע מכאב ומניסיונות מכאיבים בסביבה והשני, הוא הרצון להישגיות והשאיפה למימוש עצמי. לכל מימד שכזה צרכים משלו. |
|
הרצברג מבחין בשני סוגי צרכים: |
|
מניעים מוטיבציוניים - צרכים המשפיעים על שביעות הרצון: אלו גורמים אינטרינזיים (פנימיים), הנוגעים לתוכן העבודה ובכללם אחריות, אתגר מקצועי, הישגיות בעבודה, הכרה וכדומה. גורמים אלו משפרים את המוטיבציה ומעודדים את העובד לתרום ולהשקיע ככל יכולתו למען הצלחה וקידום הארגון. |
|
מניעים היגייניים - צרכים המונעים אי-שביעות רצון, הקשורים לסביבת העבודה ולתנאיה ובכללם משכורת, יחסי אנוש, אופי הניהול וכדומה. אלו מניעים חיצוניים, שאינם תלויים בעובד עצמו. שיבוש בסיפוק צרכים אלו יביא, ככל הנראה, להתמרמרות שבסופה תפוקה ירודה, היעדרויות, איחורים וכדומה. באם יסופקו צרכים אלה, אכן יהיה העובד שבע רצון, אך אין ביכולתם לספק מניעים למוטיבציה גבוהה, למאמץ יתר ולהתמסרות ליעדי הארגון. |
|
הרצברג סבר, שבכדי להגיע לשביעות רצון ולהנעה חיובית יש לספק את שני הצרכים גם יחד (למנוע חוסר שביעות רצון ולגרום להנעה ולמוטיבציה). חשוב עוד להדגיש, כי לדעתו של הרצברג, אי-שביעות רצון אינה ניגודה של שביעות הרצון, אלא המדובר בשני גורמים עצמאיים המצריכים התייחסות נפרדת. |
|
שירום (גרס, בניגוד להרצברג, כי החלוקה לגורמי מוטיבציה ולגורמי היגיינה היא שרירותית ואינה מתייחסת למשתנים כמו: גיל, מין השכלה וכדומה. מאוד ייתכן, כי גורמי שביעות רצון אצל האחד יהיו מקור לאי-שביעות רצון אצל אחר. |
|
ההנחה, כי גורמי ההיגיינה שונים במהותם מגורמי המוטיבציה איננה מדויקת. הרי במקרים מסוימים גורמים המשפיעים על שביעות הרצון משפיעים אף על אי-שביעות הרצון. יתכן, כי שביעות הרצון הנה ציר רצף אחד בעל שלבי ביניים שונים. |
|
וורום ביקר בחריפות את תיאוריית שני הצרכים של הרצברג והוא בחן את מידת שביעות הרצון באמצעות מספר צרכים, שאינם קשורים זה בזה בקשר כלשהו ואף אינם בנויים בסדר היררכי: שכר. הוצאת אנרגיה פיזית ונפשית. אינטראקציה חברתית. סטטוס חברתי. המוטיבציה על פי וורום היא אישית ותלויה הן בתפקיד והן באדם המסוים. וורום העמיד במרכז שיטתו את קנה המידה - מה הן למעשה, ציפיותיו של האדם מעבודה כלשהי וטען, כי הקשר הקיים בין הגורמים האישיים המוטיבציונים ובין תנאי העבודה משפיע על שביעות רצונו של היחיד מתפקידו. הוא סבר, כי שביעות רצון משמשת כמשתנה תלוי ואילו מחויבויות התפקיד הינם משתנים בלתי תלויים. לדעתו, ציפיות התפקיד והביצוע ישפיעו על שביעות הרצון ולא להיפך. |
|
יצחקי מתח ביקורת על התיאוריות הנ"ל וטען, כי הן נוטות להסביר את תופעת שביעות הרצון באופן צר, תוך נקיטת אוריינטציה פסיכולוגית אינדיבידואלית ולא באופן רחב, הכולל משתנים נוספים הקשורים לדינמיקת חייו של היחיד, כמו: ביוגרפיה אישית, צרכים וציפיות. יש לשלב בין משתני התפקיד ובין משתנים ביוגרפיים, שחשיבותם הכרחית. |
|
סולם צרכים בן חמישה מרכיבים: מאסלו בנה סולם בן חמישה שלבים, כאשר לטענתו, יש צורך במימוש השלב כדי לעבור לשני וכן הלאה, עד למימוש העצמי שמהווה שיא בסולם הצרכים. |
|
סולם צרכים בן שני מרכיבים: הרצברג בנה סולם בן שני שלבים, כאשר לדעתו, כדי להגיע לשביעות רצון, יש להגשים את שני השלבים יחד ולא כל אחד לחוד ואחר כך להתקדם. |
|
הציפיות מהעבודה כגורם משפיע על שביעות הרצון: וורום גרס, כי שביעות הרצון הוא תוצאה של הציפיות שמפתח העובד. אם העובד יהיה ריאלי ולא יפתח ציפיות מוגזמות, הרי שלא יתאכזב ויהיה שבע רצון. |
|
השילוב בין המרכיב האישי לבין הצרכים והציפיות: יצחקי ושירום טוענים, שיש לקחת בחשבון את המרכיב האישי וכי כל אדם יכול להגיב אחרת לסיטואציות שונות. שהרי, ממצב מסוים אדם אחד יהיה שבע רצון ואילו האחר לא. |